#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ. 1 מעוברת שנגחה, התעברה אחר שנגמר דינה וילדה, התעברה קודם שנגמר דינה וילדה קודם גמר דין או אחר גמר דין, מה דין וולדה ומדוע?	"מעוברת שנגחה ונרבעה - אמר רבא היא ואמה נגחו ונרבעו והולד נאסר מצד עצמו.<p dir=""rtl"">התעברה אחר שנגמר דינה וילדה - למ&quot;ד זה וזה גורם אסור, אסורה. למ&quot;ד מותר, מותרת.</p><p dir=""rtl"">התעברה קודם גמר דין - ילדה קודם גמר דין, הוולד מותר. לאחר גמר דין, הוולד אסור, דעובר ירך אמו.</p>"	סנהדרין פ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פ: 1 'כל חייבי מיתות שנתערבו זה בזה נידונין בקלה' האם ש&quot;מ מותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל?<p dir=""rtl"">[האם צריך לפרט בשעת ההתראה את סוג המיתה ומנין?]</p>"	אין להוכיח דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר קל, דאיכא למימר דהתרו בו סתם וכדעת חכמים שאין צריך להודיעו באיזה מיתה מת, כמו שמצאנו במקושש. אבל ר' יהודה אמר שצריך שיודיעו באיזה מיתה מת, ואין ללמוד ממקושש דהוראת שעה הייתה.	סנהדרין פ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פ: 2 'מתני ליה רב יחזקאל לרמי בריה הנשרפין (שנתערבו) בנסקלין רבי שמעון אומר ידונו בסקילה שהשריפה חמורה, אמר ליה רב יהודה אבא לא תיתנייה הכי' למה שלא יתנה כן, ומה הבעיה במה שאמרו לו רב יהודה בנו?	"אם זה הנשרפין בנסקלים לא צריך להגיע לטעם שהשריפה חמורה, תיפוק ליה משום דאזלינן בתר הרוב. מה שאמרו חכמים אח&quot;כ שהסקילה חמורה הוא מה שענו לר&quot;ש, וה&quot;נ לשיטתם לא צריך להגיע לזה.<p dir=""rtl"">א&quot;ל שמואל לרב יהודה שיננא לא תימא לאבוך הכי, שאסור לומר לאבא עברת על דברי תורה, אלא אומר לו אבא מקרא כתוב בתורה כך, והוא יבין מעצמו.</p>"	סנהדרין פ:		
